כאשר מדברים על מדיטציה, מיד עולה בעיני רוחנו נזיר סגפן שעוצם עיניו, יושב בסיכול רגליים ושותק במשך שעות ואף ימים - וכך מתנתק מהעולם הפיזי ומתחבר לרוחניות. למרות הדימוי השכיח הזה, מדיטציה אינה חייבת להיראות כך. ישנן שיטות מדיטציה רבות ומגוונות, שחלקן לא רק שלא נעשות בישיבה מזרחית - אלא הן מדיטציות תנועתיות ודינמיות, כמו לדוגמא ריקוד לצלילי מוזיקת "טראנס", או בסדנאות יוגה צחוק.

כיצד זה ייתכן?

לפעמים, תחושת השלווה והניתוק אינה מגיעה מהשקט האבסולוטי - אלא דווקא מפעילות בלתי נפסקת שאינה מאפשרת לנו להרהר במחשבות הטורדניות. יתרה מכך - בעולם המערבי, מדיטציה דינאמית שכזו מתאימה הרבה יותר - בחיינו הלחוצים, כל רגע שנשב ונעצור - מיד ישתלטו עלינו אינספור מחשבות, שיקשו עלינו להגיע למימד הרוחני. בשל כך, מדיטציה מהסוג הקלאסי לרוב לא מועילה לאנשי העולם המערבי - אלא דווקא אותן סדנאות ייחודיות כמו יוגה צחוק.

יוגה צחוק גורמת לאדם להגיע למצב שאליו מגיע הנזיר הבודהיסטי בשתיקתו הממושכת - התוצאה זהה, אך הדרך שונה. במהלך סדנת צחוק, אנו משתחררים לחלוטין מעכבות ומעצורים, והמוח עסוק בצחוק - ולא במחשבות מציקות. אנו צוחקים, זזים ונהנים - ואט אט מגיעים לעייפות פיזית קלילה ולמצב רוח משוחרר ומרומם - שמאפשר לנו להגיע לאותו רוגע נפשי מתבקש. סדנת צחוק או בשמה השני יוגה צחוק היא מדיטציה לכל דבר - והיא אידיאלית לאותה היפראקטיביות של העולם המערבי. הפורקן והשחרור מסייעים לנו להגיע לשלווה, וכך, בתום הצחוק הגדול, אנו מוכנים לשקט הנפשי שהמדיטציה מסריח.

ומהבחינה הרוחנית..
צחוק נחשב כמי שמעלה את הרמה הרוחנית של האדם, וזאת באמצעות פתיחת הלב דרך שחרור מעצורים. כאשר צוחקים בלי סיבה, כמו במהלך סדנת צחוק, הדבר נעשה בטבעיות גמורה - וכך ניתן להתחבר לצד הרוחני שבנו. הפחדים מתמוססים, והאנרגיות הטובות משתלטות עלינו. סדנת צחוק מסייעת לנו להפעיל את כל האנרגיות הטובות ולהרחיב את ליבנו, לשחרר את מה שמונע מאיתנו לחיות כפי שהיינו רוצים - ולהגיע לתובנות חדשות, ממש כמו במדיטציה הקלאסית.